ההקרבה למען השלום

ההקרבה למען השלום

הקב"ה מצפה מן האדם שיגיע לשלמות בענינים הללו ותובע ממנו להיטיב עם כל

אדם באשר הוא, גם במקרה שהוא עצמו אדם מכבד וזולתו הוא אדם פשוט ותמים.



נתיבי אור - עבודת המידות | 23.4.13, 22:00


אֵין גְּבוּל לְמַה שֶּׁצָּרִיךְ לְהַקְרִיב לְמַעַן הַשָּׁלוֹם


הַקָּבָּ"ה מְצַפֶּה מִן הָאָדָם שֶׁיַּגִּיעַ לִשְׁלֵמוּת בָּעִנְיָנִים

הַלָּלוּ וְתוֹבֵעַ מִמֶּנּוּ לְהֵיטִיב עִם כָּל אָדָם בַּאֲשֶׁר הוּא,

גַּם בְּמִקְרֶה שֶׁהוּא עַצְמוֹ אָדָם מְכֻבָּד וְזוּלָתוֹ הוּא אָדָם

פָּשׁוּט וְתָמִים.


הַיְרוּשַׁלְמִי בְּמַסֶּכֶת סוֹטָה ( פֶּרֶק א הֲלָכָה ד) מְתָאֵר עַד

הֵיכָן הַדְּבָרִים מַגִּיעִים -


מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי מֵאִיר שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ בְּלֵיל שַׁבָּת.

אַלְפֵי אֲנָשִׁים בָּאוּ לְשִׁעוּרוֹ שֶׁל רַבִּי מֵאִיר, וּבֵינֵיהֶם

הָיְתָה גַּם אִשָּׁה אַחַת צַדֶּקֶת. אוֹתָהּ אִשָּׁה אָמְרָה

לְבַעְלָהּ שֶׁהִיא רוֹצָה לָלֶכֶת לַשִּׁעוּר, אַךְ בַּעְלָהּ, שֶׁהָיָה

קַל דַּעַת וְלֵיצָן וְלֹא חִבֵּב לֹא אֶת הַתּוֹרָה וְלֹא אֶת

חֲכָמֶיהָ, סֵרֵב לָלֶכֶת בְּעַצְמוֹ. כְּשֶׁשָּׁבָה הָאִשָּׁה לְבֵיתָהּ

מָצְאָה שֶׁהַנֵּר כָּבָה.


מִתּוֹךְ הַחֹשֶׁךְ קָרָא הַבַּעַל שֶׁלֹּא הִצְלִיחַ לְזַהוֹת אוֹתָהּ: "מִי זוֹ?"


"אֲנִי אִשְׁתְּךָ" - עָנְתָה הָאִשָּׁה.


"הֵיכָן הָיִית עַד עַכְשָׁו?" - כָּעַס הַבַּעַל. "שָׁמַעְתִּי אֶת

דְּרָשַׁת רַבִּי מֵאִיר" - הֵשִׁיבָה.


הַבַּעַל כָּעַס עַל הָעִכּוּב וְאָמַר לָהּ: "אֲנִי נִשְׁבַּע שֶׁלֹּא

תִּכָּנְסִי לְבֵיתִי, עַד שֶׁתֵּלְכִי וְתִירְקִי עַל פָּנָיו שֶׁל

רַבִּי מֵאִיר!"


אִשָּׁה אַחֶרֶת הָיְתָה צוֹעֶקֶת עַל בַּעְלָהּ: 'רָשָׁע מְרֻשָּׁע,

עָדִיף שֶׁאַתָּה תֵּלֵךְ מִפֹּה...' אַךְ אוֹתָהּ צַדֶּקֶת הֶחְרִישָׁה,

סָבָה עַל עִקְּבוֹתֶיהָ וְיָצְאָה מִן הַבַּיִת. הִיא הֶחְלִיטָה

לְהַמְתִּין שֶׁכַּעֲסוֹ שֶׁל בַּעְלָהּ יִשָּׁכַח מְעַט וְהוּא יֵרָגַע,

שֶׁהֲרֵי בְּמַחֲבַת רוֹתֵחַ אֵין לָגַעַת בְּיָדַיִם אֶלָּא בִּכְפָפוֹת

אוֹ עִם מַגֶּבֶת רְטֻבָּה, וְעַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה כְּשֶׁהַבַּעַל

מִתְנַהֵג כְּמוֹ שֶׁמֶן רוֹתֵחַ...


רַבִּי מֵאִיר חָזָה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁכָּךְ אָמַר לָהּ בַּעְלָהּ,

וְכָל מַה שֶּׁאֵרַע לְאוֹתָהּ אִשָּׁה בִּגְלָלוֹ. הָלַךְ לְבֵית

הַמִּדְרָשׁ הַגָּדוֹל, עָשָׂה עַצְמוֹ חוֹשֵׁשׁ בְּעֵינָיו וְאָמַר:

כָּל אִשָּׁה שֶׁיּוֹדַעַת לִלְחֹשׁ לַעַיִן כְּדֵי לְרַפְּאוֹתָהּ

תָּבוֹא וְתִלְחַשׁ לִי.


אָמְרוּ לָהּ שְׁכֵנוֹתֶיהָ: הִנֵּה הִגִּיעַ הַזְּמַן שֶׁתּוּכְלִי

לְהִכָּנֵס לְבֵיתֵךְ. עֲשִׂי עַצְמֵךְ כְּלוֹחֶשֶׁת לַעַיִן וְתִרְקִי

בְּתוֹךְ עֵינוֹ. בָּאָה הָאִשָּׁה לִפְנֵי רַבִּי מֵאִיר. שָׁאַל

אוֹתָהּ רַבִּי מֵאִיר: "בִּתִּי, הַאִם יוֹדַעַת אַתְּ לִלְחֹשׁ נֶגֶד

עַיִן הָרָע?"


מֵחֲמַת שֶׁהָיְתָה יְרֵאָה מִפְּנֵי רַבִּי מֵאִיר הֵשִׁיבָה הָאִשָּׁה:

"אֵינֶנִּי יוֹדַעַת."


הִמְשִׁיךְ רַבִּי מֵאִיר וְאָמַר לָהּ: "בִּתִּי, אַף שֶׁאֵינֵךְ

יוֹדַעַת עִנְיַן הַלְּחִישָׁה, תִּרְקִי בְּתוֹךְ עֵינִי שֶׁבַע

פְּעָמִים וְיִהְיֶה זֶה לִי לִרְפוּאָה אַף בְּלֹא לְחִישָׁה".


עָשְׂתָה כֵּן הָאִשָּׁה, וּלְאַחַר מִכֵּן אָמַר לָהּ רַבִּי מֵאִיר:

"לְכִי לְבַעֲלֵךְ וְאִמְרִי לוֹ, אַתָּה בִּקַּשְׁתָּ שֶׁאִירַק עַל

רַבִּי מֵאִיר פַּעַם אַחַת, וְאִלּוּ אֲנִי יָרַקְתִּי עָלָיו שֶׁבַע

פְּעָמִים".


הַתַּלְמִידִים שֶׁרָאוּ זֹאת כָּעֲסוּ מְאֹד - לִירֹק עַל רַבִּי מֵאִיר

בַּעַל הַנֵּס הָיָה כְּמוֹ לִירֹק עַל סֵפֶר תּוֹרָה! אִלּוּ הָיָה

אָדָם יוֹרֵק עַל קִבְרוֹ - רָאוּי הָיָה לָמוּת עַל בִּזְיוֹן תַּלְמִיד

חָכָם, וְעַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה מִי שֶׁעוֹמֵד וְיוֹרֵק בְּפָנָיו!


"רַבֵּנוּ" - שָׁאֲלוּהו לְאַחַר שֶׁהָלְכָה לְבֵיתָהּ - "וְכִי כָּךְ

מְבַזִּים דִּבְרֵי תּוֹרָה?! הַאִם לֹא מַתְאִים יוֹתֵר שֶׁנִּקַּח אֶת

הַבַּעַל הַסּוֹרֵר מִבֵּיתוֹ, נִקְשֹׁר אוֹתוֹ וְנַלְקֶה אוֹתוֹ

לְעֵינֵי כֻּלָּם עַד שֶׁיַּסְכִּים לְהַחֲזִיר אֶת אִשְׁתּוֹ?! וְכִי

עֲבוּר קַל דַּעַת וְלֵיצָן כָּזֶה נוֹתְנִים לְאִשָּׁה לִירֹק עַל

פְּנֵי הָרַב?!..."


נַעֲנָה וְאָמַר לָהֶם רַבִּי מֵאִיר: "לֹא יְהֵא כְּבוֹד מֵאִיר גָּדוֹל

מִכְּבוֹד קוֹנוֹ - הַכָּבוֹד שֶׁלִּי אֵינוֹ חָשׁוּב יוֹתֵר מִכְּבוֹד

בּוֹרֵא הָעוֹלָם, וְאִם הַקָּבָּ"ה אָמַר לִמְחוֹת אֶת שְׁמוֹ הַגָּדוֹל

יקו"ק בַּמַּיִם, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ,

וְלֹא חָס עָלָיו, גַּם אֲנִי יָכוֹל שֶׁיִּרְקוּ בְּפָנַי שֶׁבַע

פְּעָמִים כְּדֵי לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ.


יְתֵרָה מִזֹּאת, הָאִשָּׁה הַסּוֹטָה אֵינָהּ אִשָּׁה צַדִּיקָה אוֹ

יְרֵאַת שָׁמַיִם בִּמְיֻחָד גַּם אִם הִיא לֹא חָטְאָה, שֶׁהֲרֵי

בַּעְלָהּ אָמַר לָהּ לֹא לְהִתְיַחֵד עִם פְּלוֹנִי וְהִיא הָלְכָה

וְהִתְיַחֲדָה. זוֹ הַסִּבָּה שֶׁאוֹתָהּ אִשָּׁה צְרִיכָה לְהָבִיא

קָרְבַּן שְׂעוֹרִים - לְפִי שֶׁהִיא עָשְׂתָה מַעֲשֵׂה בְּהֵמָה עָלֶיהָ

לְהָבִיא מַאֲכַל בְּהֵמָה. וְלִכְאוֹרָה הָיוּ עוֹד דְּרָכִים

לְהוֹכִיחַ שֶׁהִיא לֹא חָטְאָה, וּבְכָל אֹפֶן הַקָּבָּ"ה הֶעְדִּיף

מִבֵּין כָּל אַלְפֵי הַדְּרָכִים הַלָּלוּ לִמְחֹק אֶת שְׁמוֹ בַּמַּיִם

כְּדֵי לְהוֹכִיחַ עַל אִשָּׁה שֶׁאֵינָהּ יְרֵאַת שָׁמַיִם, שֶׁלֹּא

חָטְאָה, וְכָל זֹאת עַל מְנָת לְהַרְאוֹת לָנוּ עַד כַּמָּה גָּדוֹל

הָעִנְיָן שֶׁל שְׁלוֹם בַּיִת! "


"עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה" - סִיֵּם רַבִּי מֵאִיר - "שֶׁעָלַי

לְבַזּוֹת אֶת עַצְמִי כְּדֵי לְהַשְׁכִּין שְׁלוֹם בַּיִת בֵּין אִישׁ

לְאִשְׁתּוֹ, שֶׁכֵּן אֵין גְּבוּל לְמַה שֶּׁצָּרִיךְ הָאָדָם

לְהַקְרִיב בִּשְׁבִיל הַשָּׁלוֹם!"


אָדָם נוֹסָף שֶׁלֹּא נָתַן דַּעְתּוֹ עַל כְּבוֹדוֹ הָאִישִׁי הָיָה

בָּבָא בֶּן בּוּטָא - כְּפִי שֶׁמְּסַפֶּרֶת הַגְּמָרָא (נְדָרִים סו

ע"ב): אֶחָד מִבְּנֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל נָשָׂא אִשָּׁה בַּבְלִית שֶׁלֹּא

יָדְעָה הֵיטֵב אֶת שְׂפָתוֹ. בְּאַחַד הַיָּמִים אָמַר הַבַּעַל

לָאִשָּׁה שֶׁתְּבַשֵּׁל לוֹ שְׁנֵי עֲדָשִׁים מִתּוֹךְ כַּוָּנָה

שֶׁהִיא תְּבַשֵּׁל לוֹ מְעַט. הָלְכָה הָאִשָּׁה וּבִשְּׁלָה שְׁנֵי

עֲדָשִׁים וְתוּ לֹא. לְמָחֳרָת אָמַר לָהּ: "הֲכִינִי יוֹתֵר", אַךְ

לִקְרַאת הַצָּהֳרַיִם הִבְחִין שֶׁהִיא הֵכִינָה שַׂק שָׁלֵם, וְכָל

הַבַּיִת מָלֵא בְּסִירִים עִם עֲדָשִׁים...


לְאַחַר מִכֵּן אָמַר לָהּ: "לְכִי הָבִיאִי לִי שְׁנֵי בּוּצִינִי",

שֶׁפֵּרוּשׁוֹ: שְׁנֵי אֲבַטִּיחִים, אַךְ הָאִשָּׁה הָלְכָה וְהֵבִיאָה

לוֹ שְׁנֵי נֵרוֹת.


הַפַּעַם חָשׁ הַבַּעַל שֶׁסַּבְלָנוּתוֹ פּוֹקַעַת וְאָמַר לָהּ: "לְכִי

וְזִרְקִי אוֹתָם עַל הַבָּבָא". הוּא הִתְכַּוֵּן שֶׁתִּזְרֹק אֶת

הַנֵּרוֹת עַל הַדֶּלֶת, אַךְ הִיא הֵבִינָה שֶׁכַּוָּנָתוֹ לִגְדוֹל

הַדּוֹר: בָּבָא בֶּן בּוּטָא... הָלְכָה, אֵפוֹא, לָקְחָה אֶת שְׁנֵי

הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ וְשָׁבְרָה אוֹתָם עַל רֹאשׁוֹ שֶׁל בָּבָא בֶּן

בּוּטָא.


אַךְ הָרַב לֹא כָּעַס, אֶלָּא אָמַר לָהּ: "בִּתִּי, לָמָּה עָשִׂית כָּךְ?"


"כָּךְ צִוָּנִי בַּעֲלִי" - אָמְרָה לוֹ הָאִשָּׁה.


אָמַר לָהּ: "צַדֶּקֶת אַתְּ, שֶׁמָּסַרְתְּ אֶת נַפְשֵׁךְ לַעֲשׂוֹת אֶת

רְצוֹן בַּעְלֵךְ, וִיהִי רָצוֹן שֶׁיֵּצְאוּ מִמֵּךְ שְׁנֵי צַדִּיקִים

כָּמוֹנִי", וְכָךְ הָיָה.