השלמות האמיתית

השלמות האמיתית

יכול אדם לנסע במשך יום שלם לקברי צדיקים ולטבל במקוה האר"י, ולבסוף בגלל

וכוח על עשרה שקלים עם נהג המונית הוא מתפרץ בזעם, מכנה אותו 'גנב' ומלבה

מריבה שלמה, וכי מה הועילו לו כל שעות התפלה והטהרה שצבר במשך היום?!



נתיבי אור - עבודת המידות | 23.4.13, 22:00


הַשְּׁלֵמוּת הָאֲמִתִּית - בְּתִקּוּן הַמִּדּוֹת


הַשְּׁלֵמוּת הָאֲמִתִּית שֶׁל הָאָדָם מְצוּיָה אַךְ וְרַק בְּקִנְיַן

הַמִּדּוֹת, וּמִשּׁוּם כָּךְ עָלָיו לַעֲבֹד בְּמֶשֶׁךְ כָּל יְמֵי

חַיָּיו כְּדֵי לִקְנוֹת לְעַצְמוֹ מִדּוֹת טוֹבוֹת, וְכָל הַיּוֹם

לַחֲשֹׁב עַל הַדֶּרֶךְ שֶׁבָּהּ יוּכַל לְהֵיטִיב לְזוּלָתוֹ וְעַל

עִדּוּן הַמִּדּוֹת.


הַנָּבִיא מִיכָה אוֹמֵר לָנוּ בְּשֵׁם ה' מֶסֶר חָשׁוּב בְּיוֹתֵר:

"בַּמָּה אֲקַדֵּם ה' אִכַּף לֶאֱלֹקֵי מָרוֹם הַאֲקַדְּמֶנּוּ

בְעוֹלוֹת... הַאֶתֵּן בְּכוֹרִי פִּשְׁעִי פְּרִי בִטְנִי חַטַּאת

נַפְשִׁי. הִגִּיד לְךָ אָדָם מַה טּוֹב וּמָה ה' דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ כִּי

אִם עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם אֱלֹקֶיךָ"

(מִיכָה ו, ו-ח).


שׁוֹאֵל מִיכָה: בְּמַה אִכַּף לֶאֱלֹקֵי מָרוֹם - אֵיךְ אֲרַצֶּה

וַאֲפַיֵּס אֶת ה' עַל כָּל הָעֲבֵרוֹת שֶׁעָשִׂיתִי?


הַאֲקַדְּמֶנּוּ בְעוֹלוֹת - וְכִי הַדֶּרֶךְ לְרַצּוֹת אוֹתוֹ הִיא עַל

יְדֵי הַקְרָבַת עֲגָלִים בְּנֵי שָׁנָה? הֲיִרְצֶה ה' בְּאַלְפֵי

אֵילִים אוֹ בְּרִבְבוֹת נַחֲלֵי שֶׁמֶן?!


לִפְעָמִים אִשָּׁה צוֹעֶקֶת עַל בַּעְלָהּ וְהוֹרֶגֶת אוֹתוֹ

בְּמִלּוֹתֶיהָ וּבְמַקְבִּיל מַדְלִיקָה נֵר לְעִלּוּי נִשְׁמַת רַבִּי

מֵאִיר בַּעַל הַנֵּס... אַךְ רַבִּי מֵאִיר אֵינוֹ צָרִיךְ אֶת הַנֵּר,

וְה' אֵינוֹ צָרִיךְ אֶת הַשֶּׁמֶן הַזֶּה!


"הַאֶתֵּן בְּכוֹרִי פִּשְׁעִי" - מַמְשִׁיךְ מִיכָה וּמַקְשֶׁה - וְכִי

הַקָּבָּ"ה רוֹצֶה שֶׁאֶשְׁחַט אֶת הַבְּכוֹר תְּמוּרַת הַפְּשָׁעִים

שֶׁעָשִׂיתִי?! וְכִי הוּא רוֹצֶה שֶׁיִּקְרֶה, חָלִילָה, אָסוֹן

לְיֶלֶד?!...


מַה בֶּאֱמֶת רוֹצֶה הַקָּבָּ"ה מֵאִתָּנוּ?


הַתְּשׁוּבָה לְכָךְ מוּבֵאת בְּהֶמְשֵׁךְ דְּבָרָיו שֶׁל הַנָּבִיא

בְּשֵׁם ה': "כִּי אִם עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד וְהַצְנֵעַ

לֶכֶת עִם אֱלוֹקֶיךָ" - הַקָּבָּ"ה מְבַקֵּשׁ מִן הָאָדָם עֲשׂוֹת

מִשְׁפָּט, שֶׁפֵּרוּשׁוֹ: לִהְיוֹת יָשָׁר, לֹא לְשַׁקֵּר וְלֹא

לְהוֹדוֹת, לֹא לְרַמּוֹת וְלֹא לִנְהֹג בְּנוֹכְלוּת. וְכֵן אַהֲבַת

חֶסֶד - לֹא רַק עֲשִׂיַּת חֶסֶד נִדְרֶשֶׁת מִן הָאָדָם אֶלָּא

אַהֲבָתוֹ, מִשּׁוּם שֶׁעֲשִׂיַּת חֲסָדִים מִבְּלִי לֶאֱהֹב אוֹתָם הִיא

קָשָׁה מְאֹד, וְהַדֶּרֶךְ הַיְחִידָה לְהַגִּיעַ אֵלֶיהָ הִיא

בְּאֶמְצָעוּת אַהֲבַת הַחֶסֶד.


הַקָּבָּ"ה מְצַפֶּה, אֵפוֹא, מִן הָאָדָם שֶׁיֹּאהַב חֶסֶד בְּלִי

גְּבוּל וּמִדָּה, וְכָךְ יַצְלִיחַ לְוַתֵּר, לִהְיוֹת טוֹב לְכָל

הַסּוֹבְבִים אוֹתוֹ - לְבֶן אוֹ בַּת הַזּוּג וְלַיְלָדִים, וַאֲפִלּוּ

לְהָשִׁיב טוֹבָה תַּחַת רָעָה: הַשְּׁכֵנָה זָרְקָה אַשְׁפָּה לְתוֹךְ

הַמִּרְפֶּסֶת שֶׁלָּךְ, אַךְ אַתְּ מְכִינָה לָהּ עוּגַת אֱגוֹזִים

מְפֹאֶרֶת וּמְבִיאָה לָהּ לְשַׁבָּת. הִיא מִתְבַּלְבֶּלֶת וְאֵינָהּ

מְבִינָה: אֵיךְ יִתָּכֵן שֶׁאֲנִי זָרַקְתִּי וְהִיא מְבִיאָה עוּגָה?

וּמִיָּד מִתְחָרֶטֶת עַל מַה שֶּׁעוֹלְלָה.


וְעוֹד דּוֹרֵשׁ מֵאִתָּנוּ הַקָּבָּ"ה: "וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם

אֱלוֹקֶיךָ" - לֹא לְהִתְפָּאֵר בַּמַּעֲשִׂים שֶׁאָנוּ עוֹשִׂים.


שְׁלוֹשֶׁת הַיְסוֹדוֹת הַלָּלוּ הֵם כָּל הָאָדָם, הֵם הַמַּפְתֵּחַ

לְחַיִּים מְאֻשָּׁרִים, שֶׁבְּרֹב סִכְלוּתֵנוּ אָנוּ מַשְׁלִיכִים

וּבְכָךְ גּוֹרְמִים לַבַּיִת כֻּלּוֹ לְהִשָּׂרֵף וְלַעֲלוֹת

בְּלֶהָבוֹת.


כּוֹאֵב לִרְאוֹת אֲנָשִׁים שֶׁמְּקַיְּמִים מִצְווֹת - אוּלָם בְּסוֹפוֹ

שֶׁל דָּבָר נִכְשָׁלִים בְּעִנְיְנֵי מִדּוֹת וּמְאַבְּדִים אֶת כָּל

מַה שֶּׁהִשִּׂיגוּ:


לִפְעָמִים יוֹשֶׁבֶת אִשָּׁה וְגוֹמֶרֶת אֶת כָּל סֵפֶר הַתְּהִלִּים,

אַךְ כְּשֶׁהִיא מְסַיֶּמֶת הִיא פּוֹתַחַת אֶת פִּיהָ וּמְדַבֶּרֶת

בְּצוּרָה לֹא רְאוּיָה לְבַעְלָהּ... אִשָּׁה כָּזוֹ נִקְרֵאתָ

'חֲסִידָה שׁוֹטָה'.


כַּיּוֹצֵא בְּכָךְ יָכוֹל אָדָם לִנְסֹעַ בְּמֶשֶׁךְ יוֹם שָׁלֵם

לְקִבְרֵי צַדִּיקִים וְלִטְבֹּל בְּמִקְוֵה הָאֲרִ"י, וּלְבַסּוֹף

בִּגְלַל וִכּוּחַ עַל עֲשָׂרָה שְׁקָלִים עִם נֶהַג הַמּוֹנִית הוּא

מִתְפָּרֵץ בְּזַעַם, מְכַנֶּה אוֹתוֹ 'גַּנָּב' וּמְלַבֶּה מְרִיבָה

שְׁלֵמָה, וְכִי מַה הוֹעִילוּ לוֹ כָּל שְׁעוֹת הַתְּפִלָּה

וְהַטָּהֳרָה שֶׁצָּבַר בְּמֶשֶׁךְ הַיּוֹם?!


הַתַּכְלִית בָּעוֹלָם הַזֶּה אֵינָהּ מִתְמַקֶּדֶת רַק בִּתְפִלּוֹת

וּבַאֲמִירַת תְּהִלִּים, אֶלָּא הַקָּבָּ"ה מְצַפֶּה מֵאִתָּנוּ

לִדְבָרִים אֲחֵרִים - הוּא מְבַקֵּשׁ שֶׁנִּהְיֶה בְּנֵי אָדָם,

וְנִהְיֶה מֻשְׁלָמִים בְּיֹשֶׁר, בְּחֶסֶד וּבִצְנִיעוּת!


מִתּוֹךְ מֵאָה וַחֲמִשִּׁים פִּרְקֵי הַתְּהִלִּים שֶׁכָּתַב דָּוִד

הַמֶּלֶךְ, יֶשְׁנוֹ פֶּרֶק אֶחָד שֶׁבּוֹ הוּא כּוֹתֵב קְלָלוֹת

אֲיֻמּוֹת - "הַפְקֵד עָלָיו רָשָׁע וְשָׂטָן יַעֲמֹד עַל יְמִינוֹ:

בְּהִשָּׁפְטוֹ יֵצֵא רָשָׁע וּתְפִלָּתוֹ... לַחֲטָאָה: יִהְיוּ יָמָיו

מְעַטִּים פְּקֻדָּתוֹ יִקַּח אַחֵר: יִהְיוּ בָנָיו יְתוֹמִים

וְאִשְׁתּוֹ אַלְמָנָה... יָנוּעוּ בָנָיו... יְנַקֵּשׁ נוֹשֶׁה לְכָל

אֲשֶׁר לוֹ וְיָבֹזּוּ... יְגִיעוֹ: אַל יְהִי לוֹ מֹשֵׁךְ חָסֶד

וְאַל... חוֹנֵן לִיתוֹמָיו: יְהִי אַחֲרִיתוֹ לְהַכְרִית בְּדוֹר אַחֵר

יִמַּח שְׁמָם: יִזָּכֵר עֲוֹן אֲבֹתָיו אֶל ה'...וְיַכְרֵת מֵאֶרֶץ

זִכְרָם" (תְּהִלִּים קט, ו-טו).


לְאַחַר פֵּרוּט הַקְּלָלוֹת הַלָּלוּ מַגִּיעַ הַבֵּאוּר עַל מַה

שֶּׁעָשָׂה אוֹתוֹ אָדָם הָרָאוּי לָהֶן: "יַעַן אֲשֶׁר לֹא זָכַר

עֲשׂוֹת חֶסֶד... וַיֶּאֱהַב קְלָלָה וַתְּבוֹאֵהוּ וְלֹא חָפֵץ

בִּבְרָכָה וַתִּרְחַק מִמֶּנּוּ: וַיִּלְבַּשׁ קְלָלָה כְּמַדּוֹ"

(שָׁם, טז-יח).


שִׂימוּ לֵב - דָּוִד הַמֶּלֶךְ אֵינוֹ כּוֹתֵב שֶׁאוֹתוֹ אָדָם לֹא

עָשָׂה חֶסֶד, אֶלָּא 'לא זָכַר עֲשׂוֹת חֶסֶד', כְּלוֹמַר: אִם הוּא

רָאָה שֶׁיֵּשׁ צֹרֶךְ בְּחֶסֶד, הוּא עָשָׂה זֹאת, אֲבָל הוּא לֹא הָיָה

יוֹזֵם לְבַד עֲשִׂיַּת חֶסֶד!


הַקָּבָּ"ה מְצַפֶּה מֵאִתָּנוּ שֶׁנִּיזֹם חֶסֶד: הַשְּׁכֵנָה אֵינָהּ

צְרִיכָה לְבַקֵּשׁ שֶׁיַּעַזְרוּ לָהּ, אֶלָּא כָּל אִשָּׁה צְרִיכָה

לַחֲשֹׁב בְּעַצְמָהּ: מִסְכֵּנָה, הִיא אַחֲרֵי לֵדָה, אֵין מִי

שֶׁיַּעֲזֹר לָהּ - וּלְהֵרָתֵם לִגְמִילוּת חֲסָדִים, תּוֹךְ שֶׁהִיא

זוֹכֶרֶת כִּי חֶסֶד אֵינוֹ מַתְחִיל מִפְּרוֹיֵקְטִים עֲצוּמִים, אֶלָּא

הָאָדָם נִמְדָּד בַּחֶסֶד שֶׁנַּעֲשָׂה בַּבַּיִת וּבַסְּבִיבָה

הַקְּרוֹבָה.