זכאי או חייב

דוע מה שאני תמיד אומר, שמסרת ונסרת שניהם עפים באויר, לא נשאר מהם כלום לבסוף...

 הגמרא אומרת (ירושלמי ברכות פ"א): כשם שכאשר השמש זורחת היא עולה קמעה

קמעה, כי אם השמש היתה זורחת בצורה פתאומית לאנושות, לא היינו סובלים את

העצמה של האור והרבה היו נכוים, ונעשים סומין – כך גם גאלתן של ישראל לא

תהיה בפתאומיות, אלא קמעה קמעה. נתחיל לראות נסים ונפלאות לאט לאט, עד

לגאלה הברורה וגלוי האור האמתי לעיני כלם.

 אני פונה ליהודים רחוקים שעדין מסתפקים, שעדין רחוקים, שעדין מתבישים

ופוחדים. אני פונה לכלם מעמק לבי שישמעו אותי היטב. הגמרא אומרת במסכת

סנהדרין (צ"ח, ע"א) שאין בן דוד [–משיח] בא, אלא בדור שכלו זכאי, דור של

צדיקים, או בדור שכלו חיב, דור רשע.

 אינני חושב שיבוא יום והדור כלו יהיה חיב, שהרי הגמרא אומרת שאין דור

שאין בו ל"ו צדיקים נסתרים, לא יהיה דור כזה.

 ואומר החפץ חיים הקדוש שהכונה כך: תמיד, במשך ההסטוריה, היו בעם ישראל

אנשים שפסחו על שתי הסעפים, כמו שרואים בדורו של אליהו הנביא. ואליהו

הנביא צועק עליהם ואומר להם (מלכים א', י"ח): "עד מתי אתם פוסחים על שתי

הסעפים, אם ה' הוא האלקים לכו אחריו, ואם הבעל לכו אחריו". תחליטו על

הדרך הנכונה, תפסיקו להסתפק.

 לצערי, ישנם עדין יהודים רבים מסרתיים, וזה לא מספיק! ידוע מה שאני תמיד

אומר, שמסרת ונסרת שניהם עפים באויר, לא נשאר מהם כלום לבסוף... הקב"ה לא

רוצה יותר מסתפקים, כשנערה נפגשת עם בחור לשדוך, והיא מרגישה שיש לו

ספקות היא אומרת לו, אל תעשה לי טובות, תחליט: אתה רוצה אותי או לא.

 הקב"ה לא יכול להביא את המשיח ולהתגלות לאנושות – "למכר את עצמו"

כביכול, לאנשים שיש להם ספקות.

 לכן, אומר החפץ חיים, לא שהדור כלו יהיה זכאי, או שכל הדור יהיה חיב,

אלא כל יהודי ויהודי באשר הוא שם, צריך להחליט מהי דעתו, לבחר לעצמו כוון

סופי: כלו זכאי או כלו חיב!