פרעה ועשר המכות

פרעה קבל מכות נמרצות עד ששריו ועבדיו אומרים לו, הטרם תדע כי אבדה

מצרים? לא נשאר כלום, האלוהים שלנו מתו: היאור, הצאן. מכות אחרי מכות,

העצים הלכו, הבקר הלך. הכלכלה של מצרים קבלה מכה, צפרדעים בכל מקום, פותח

את הארון לקחת לחם ויוצאים לו צפרדעים, מצב איום. האם אדם במצב כזה יכול

לומר למי שמרביץ לו שהוא צדיק?

כולנו שמענו על עשר מכות מצרים. היום גילו במצרים פפירוסים. מה זה

פפירוסים? זה מין עלים כאלה שכתוב עליהם בכתב חרטומים, מצאו תשע עשרה

גיליונות כאלו. זה נמצא במוזיאון בהולנד, במספר קטלוגי 344. בזמן האחרון

פרופסור גדול פענח את הכתב הזה. וזה פלא שמצרי אחד בשם איפובר מתאר איך

שעובדת מצרים בזמן יציאת מצרים, את כל עשר מכות מצרים: דם בכל מצרי, הנהר

הופך לדם וכו'. עד "אש הולכת לפני האויב.." והוא לא יודע שזה אלוקים. כך

התפרסם בעולם. אז מי לא שמע על מכות מצרים?!

אני רוצה בעז"ה הערב להבליט כדרכי נקודות אור נפלאות בפרשה שלנו ובקשר

ליציאת מצרים. בד"כ כשאדם מקבל מכות, או שהוא בורח, או שהוא מרביץ או

שהוא מקלל ומחרף. אפילו איוב, ה' ישמור, כשקבל מכות קשות, ניסיונות קשים

מאד, אשתו לא יכלה לראות אותו סובל ואמרה לו "ברך" אלוקים ומות. אז הוא

צעק עליה, את הטוב נקבל מאת ה', ואת הרע לא נקבל?!

אחד מהדברים שאני התבוננתי בהם בפרשה שלנו, וזה הארה נפלאה מאד. אני אשאל

אתכם, פרעה הרשע קבל מכות נמרצות עד ששריו ועבדיו אומרים לו, הטרם תדע כי

אבדה מצרים? לא נשאר כלום, האלוהים שלנו מתו: היאור, הצאן. ואח"כ מכות

אחרי מכות, העצים הלכו, הבקר הלך. [והגוי הזה מתאר את הדברים בפפירוסים,

אומר אבדה הארץ, דם בכל מקום, העצים הושמדו, הבקר בוכה]. הכלכלה של מצרים

קבלה מכה, צפרדעים בכל מקום, פותח את הארון לקחת לחם ויוצאים לו צפרדעים,

ממש מצב איום. האם אדם במצב כזה יכול לומר למי שמרביץ לו שהוא צדיק?

שימו לב מה שכתוב כאן, אחרי שפרעה מקבל מכה אחרי מכה ולא נותרה לו ממלכה,

העם בורח ומדוכא. ופרעה אמר למצרים במשך שנים רבות שהוא אלוהים, והנה

רואים שאין לו כוחות, אין לו מדינה. ולא נעים שאחד שאומר שהוא אלוהים

פתאום הוא נהיה שרת, זה לבד בלי המכות האחרות זה בושה איומה. והנה פרעה

מקבל את המכות ומרגיש אותם על בשרו, כגון שחין. לא עליכם, מי שיש לו קצת

שחין על היד הוא שבועיים סיק, ואחרי שבועיים –שבועיים החלמה. כינים

–שולחים את הילדה מבית הספר ואת האימא מהבית. צריך שמפו ומסרק מיוחד. וכך

היה בכל מצרים, כינים. כל המצרים הולכים עם קרחות, גם פרעה.

אני מתאר לכם שפרעה קבל מה שמגיע לו. אחרי מכת ברד הוא קורא למשה, "ויקרא

למשה ואהרון ויאמר אליהם חטאתי הפעם". אני רוצה לראות שאישה תבוא לבעלה

ותאמר לו, חטאתי הפעם. בלי עשר מכות מצרים, אחרי המכות זה לא קונץ, אפילו

פרעה אמר חטאתי. זה לבד דרגה גדולה מאד שפרעה בא למשה, אני הייתי מתבייש,

בשביל זה אני לא פרעה.

ועוד אומר פרעה, ה' הצדיק. איזה דרגה הגיע, לדרגת חסיד. "ואני ועמי

הרשעים" הוסיף פרעה. פרעה הגיע לדרגה שאומר למשה ואהרון, לאויביו, חטאתי

–אני חוטא. ואחרי זה אומר, ה' צדיק –אחרי שקבל מה' מכות קשות. ועוד אומר,

ואני ועמי הרשעים. חזר בתשובה, לא צריך להכניס אותו לסמינר אלא ישר

לישיבת פונוביז', לפי מה שהוא מכריז.

אני שואל אתכם שאלה פשוטה, איך יתכן שאחרי שפרעה הרשע היה בעשר סמינרים,

דם, צפרדע וכו', ואמר אני חטאתי, ואחרי כל זה לא נתן לבנ"י לצאת? לאן

נעלמה כל הוידוי שלו? חוץ מזה, אני רוצה להבין את פרעה. אגיד לכם את האמת

אני לא מבין את פרעה, למה? אדם מקבל מכות נוראות, מכה אחרי מכה בלי הפסק,

אין מנוחה ואומר ה' צדיק?! מה ראה פרעה צדקות, חסד, חמלה, רחמים,

בייסורים, במכות, בסבל האיום שה' הנחית עליו ועל עמו?

רעיון שחשבתי עליו, וזה שווה לבוא לעולם רק בשביל לשמוע אותו.

כשיש מלחמה בין שתי מדינות, סוד ההצלחה של המלחמה זה גורם ההפתעה. במלחמת

יום כיפור כמעט והפסדנו בגלל שהפתיע אותנו האויב. מי שמפתיע הוא מנצח.

המצרים לא הולכים ליהודים ואומרים להם, מחר ביום כיפור אנחנו הולכים

להפציץ אתכם. שהרי אז היהודים יתכוננו וינצחו. וכן היהודים לא אומרים

למצרים, מחר אנחנו נפציץ את האוניה במקום זה. לא יצליחו כי המצרים יברחו.

כשהקב"ה מביא מכה על  האויבים שלו, על פרעה הרשע עונש להעניש אותו, אומר

לו: "הנני מחר מביא ארבה בגבולך…", אני מביא עליך מכה כזאת, אני מביא

עליך דם, תברח, תתגונן, תעשה מקלטים. הקב"ה רצה להגיד לפרעה, אם המטרה

שלי היתה לנצח אותך ולהשמיד אותך, לא הייתי אומר לך שאני מביא את המכה.

למשל לפני שה' הביא את מכת ברד שאחריה אמר פרעה, ה' צדיק, שלח ה' את משה

והזהיר את פרעה, שלח העז ? את מקנך –אל תשלחו את הצאן והבקר לרחובות כי

ה' עומד לשלוח הפצצות, ברד. החביאו אותם. ובאמת מי שהחביא את צאנו, צאנו

ניצל. אז אמר פרעה, ה' צדיק. מטרת המכה היתה לעורר אותו שיתפוס שהוא לא

אלוהים, שהוא טועה בכך שמחזיק את עמ"י. אם זאת אל היתה מטרתו של ה', לא

היה מגלה לו, אדרבה שכל הצאן ימותו, שכל המצרים ימותו.

אומר המדרש, ויאמר ה' אל משה השכם בבוקר –הדא הוא דכתיב, הן קל ישגיא

בכוחו –ה' יתברך הוא עצום בכוחו, מי כמוהו מורה. אומרים חז"ל, שהוא מורה

דרך לרשעים לעשות תשובה וכן אתה מוצא במשה שהשגיב ה' את כוחו של משה ללכת

בשליחות, לעשות ציוויו, והיה מורה לפרעה הרשע שיעשה תשובה, שלא היה חפץ

לשלוח את המכה על פרעה, עד שיזהירנו שיעשה תשובה.

לפני כל מכה ומכה במקום להפתיע את פרעה, הקב"ה אמר לו, מחר אני אביא

מצרימה. ה' לא רצה לשלוח את המכה, קיווה שפרעה יחזור בתשובה ואז לא יצטרך

למכה.

אני התבוננתי בסדר של המכות, יש כל כך הרבה צדקות. למה? פרעה יכול לטעון

בעולם הבא, היהודים אמרו שיש להם אלוקים, אני הייתי אלוהים, מה יש?!

שאלתי את האלוהים שלי –את עצמי מה לעשות, והוא אמר לי לשלוח את היהודים,

אז למה אתם מפטרים אותי?

אחד מאלוהיהם של המצרים היה היאור. אחת מהסיבות שהיה פרעה הולך ליאור היה

כדי לקיים פגישות עם אל הים, פגישה בין אל הים לאל היבשה.

כשאני מתבונן באישיות של פרעה אני רואה שהוא היה פיקח. אל תחשבו שהמצרים

היו מטומטמים. אפילו הילדים במצרים ידעו לעשות כשפים, פירמידות וכו'.

פרעה היה פיקח עצום. פרעה סבל כשהיה מלך. הרי בנו לו ארמון עצום שהיה שם

הכל. חדרי שינה, חדרי אכילה, חדרי שתיה, טיולים, גינות, רק שירותים לא

עשו לו. למה אלוהים לא צריך שירותים. הוא אמר שהוא אלוהים. והיה מתאפק כל

היום. כן, כתוב בחז"ל. אז למה הוא היה הולך ליאור. פתאום באמצע אסיפה

בממשלה, היה אומר שהאלוהים קרה לו דחוף. האלוהים השני. הסגן שלו. היה רץ

ליאור, עושה את עצמו טובל ביאור. כשאני נזכר בזה אני צוחק, ואני צוחק על

עצמי, על עצמנו צריכים לצחוק. כמה אדם יכול לסבול ולא להודות שהוא טועה.

את המכה הראשונה הביא ה' על היאור, מדוע? אם היה מביא את המכה במקום אחר,

היו אומרים המצרים, במקרה אלוהים ישן באותו זמן או לא היה, יצא לפנסיה,

או שהיה עסוק במלחמה עם מדינה אחרת. לכן הביא ה' את המכה על האלוהים שלהם

"ויהי כל היאור לדם" –האלוהים שלכם מת, מדמם.

המכה השניה היתה צפרדעים, מדוע? פרעה יכל להגיד אולי אלוהים נפצע, אבל

צריכים לעזור לו להתפלל עליו שיהיה בריא. הצפרדעים הזיקו את המצרים, עינו

אותם, והם יצאו מהיאור. אתם אומרים שהיאור פצוע אבל הוא לא מזיק אתכם?!

לכן יצאו הצפרדעים מהיאור והזיקו אותם. לא רק שהאלוהים שלהם פצוע קשה אלא

שהוא גם מרביץ להם. אז הוא לא אלוהים.

והמדרש רבא סופר כאן כל דבר ודבר למה המצרים לקו. אומר, המצרים לקו בדם

בגלל שלא נתנו לנשים ללכת למקווה. המצרים לקו בצפרדעים מידה כנגד מידה

בגלל שהיו אומרים ליהודיות, לכו ותביאו לנו שקצים ורמשים לאכול. מדוע לקו

בערוב, בבהמות? בגלל שלקחו את הבהמות של עמ"י.

כשהחרטומים אמרו לפרעה, גם אנחנו יכולים לעשות את המכות. הביא עליהם ה'

את מכת כינים שעליה אמרו "אצבע אלוקים היא". ועוד, הנני מביא עליך את

האות הזה –מדוע כתוב אות ולא מכה? לומר שזה לא מכה אלא אות, הוכחה, מופת

למען תדע כי אין כמוני בכל הארץ, כי אני ה'. הקב"ה מסביר כל הזמן לפרעה

שכל המטרה של המכות זה לא להרוס אותך, לא להרוס את המצרים, אלא למען תדע

כי אין כמוני בכל הארץ, ובשביל שתספר שמי בכל הארץ. לפעמים יש לך

ייסורים, זה לא ייסורים, זה לא מכות, אלא הם אותות.

אתם יודעות באיזה רחמנות הביא ה' על המצרים את המכות! כתוב במכת ברד, ואש

מתלקחת בתוך הברד. למה הקב"ה הוריד את הברד עם אש? שהגמרא אומרת על זה נס

בתוך נס. שלג כמה מעלות מתחת לאפס, ואש יורדת ומתלקחת בתוכו. מדוע נעשה

הנס למצרים? אז פרעה אמר, ה' הצדיק וכו'. ה' מראה לי ניסים ונפלאות כדי

שאפקח את העיניים, ואני לא פוקח את העיניים. וכך מכה אחרי מכה נסים

ונסים.

למה הקב"ה נותן לרשעים חיים? לפעמים באים אלי אנשים ושואלים, זה רשע –הוא

חי, מדוע? פרעה הרשע חשב בליבו, אם ה' הוא האלוקים, מדוע הוא לא הורג

אותי? כנראה אין לו מספיק כח, אולי אני יכול להתגבר עליו. וה' קורא את

המחשבות שלו ואומר לו, אולם בעבור זאת העמדיתיך למען ספר שמי בכל הארץ

–אולי תחזור בתשובה.

אם הקב"ה נתן לפרעה כל כך הרבה נסים ונפלאות כדי שאולי יחזור בתשובה, כל

כך הרבה זמן וסבלנות, אז תבינו כמה הקב"ה נותן לנו סבלנות, ארך אפיים,

רחמנות, כדי שאולי נחזור בתשובה, נתקן ונשתפר.

אתן יודעים גודל הרחמנות שיש בכל ייסור וייסור קטן שאנחנו מקבלים. בלעם

הרשע הלך לקלל את עמ"י אחרי שנתן עיצה של זנות שבגללה אמר ה' "ולא כיליתי

את בני ישראל בקנאתי" –כמעט לא נשאר מעמ"י, אז ה' עשה לו נס שלא היה

כמוהו מששת ימי בראשית ועד ימות המשיח. איזה נס? האתון החלה לדבר איתו

בעברית. בלעם לא ראה את המלאך אך האתון ראתה אותו ולכן לחצה את רגלו של

בלעם. אמר בלעם, אם היה לי חרב הייתי הורג אותך. אומרת לו, איפה השכל

שלך, אתה הולך לקלל עם שלם בפה, ובשבילי, חמורה קטנה, אתה צריך חרב?

תחשוב קצת. והאם אני הייתי רגליה ללחוץ את רגליך? לא, אז אולי תחשוב שמה'

זאת, אולי יש מלאך לפני. כך דברה איתו בעברית. אם אני הייתי רואה אתונה

מדברת איתי באמצע הרחוב, הייתי מתבלבל, הייתי חוזר בתשובה ומתפלל כל יום

כמו ביום כיפור. ובלעם עקשן, ראה כזה נס ונשאר בלעם הרשע. זה מה שהגמרא

אומרת, יודעים רשעים שדרכם למיתה אלא שחלב על כסלם.

כתוב שבלעם ראה את המלאך. כתוב ברש"י שהיה זה מלאך רחמים כדי להציל אותו,

לנסות להחזיר אותו בתשובה, שלא ילך ויאבד את עולמו. אך זה לא עזר, והוא

לא חזר. הלך ואיבד את עולמו. אז אם לבלעם שולחים מלאך רחמים, כמה מלאכי

רחמים שולחים לכל יהודי בעולם, לכל אדם בעולם, אולי יחזור בתשובה.

אחד הדברים שאני לא מבין, מדוע היה צריך את מכת חושך לפני מכת המוות, מכת

בכורות? [ שלושה ימים חושך, ולא חושך כמו שאנחנו רגילים. "וימש חושך".

זאת אומרת שאפילו שהדליקו אור, זה לא עזר. החושך היה כמו ערפל כבד שחור.

אפשר למשש את החושך. נזכרתי איזה סיפור יפה. היה אדם אחד בארץ, אהב מאוד

את הבן שלו. מה עשה? שלח אותו לתיכון. אחרי שהוא למד את כל מה שמלמדים

שם, שלח אותו לאוניברסיטה. הבן לומד, אוכל, מפנטז, מטייל, והאבא עובד כמו

חמור שלוש משרות בשביל לתת לילד ללמוד. הילד נהיה עורך דין מצויין, שלח

אותו לאמריקה. תלמד לפי החוק הבינלאומי. והוא באמת נהיה עורך דין מצליח

באמריקה. וההוכחה שהוא הצליח היא, שאי אפשר לדבר איתו, גם עם אשתו הוא לא

מדבר. עסוק. כשהבן היה צריך כסף בשביל הלימודים, הוא היה שולח מכתבים,

אבא מה שלומך, מה נשמע, ובצד היה כותב תודה רבה בשביל הצ'יק של החודש,

ואולי תשלח לי עוד כסף. כשהבן נהיה עוך דין קטן, התחיל לשלוח מכתבים

קטנים. פעם בחצי שנה. כשנהיה עורך דין גדול, הפסיק לשלוח מכתבים בכלל אין

לו זמן. אתם יודעים מה זה עורך דין?

בגיהינום מאד שורף, ובגן עדן נעים מאד. בין גיהינום לגן עדן יש מחיצה.

פעם נעשה חור במחיצה, ועשן מגיהינום נכנס לגן עדן. היתה מחלוקת בין

הצדיקים בגן עדן לבין הרשעים בגיהינום מה לעשות. הרשעים אומרים, לנו זה

לא מפריע, אתם רוצים אז תבנו את הקיר. הצדיקים אומרים, אתם המזיקים, ממכם

מגיע העשן, תבנו אתם. טוב הולכים לדין תורה. מי זכה במשפט? אנשי

הגיהינום. למה? לפי שכל העורכי דינים היו שם.

פרעה הרשע יכול היה לבוא בטענה לה', איך רצית שנדע את האמת? הבאת עלינו

מכות אחת אחרי השניה, דם צפרדע.. . אני זוכר שפעם היה בירושלים שלג מועט

בגובה של עשרים סנטימטרים, אפילו החתולים יכלו לעבור עליו. ו…אין לא

לומדים, לא לצאת לרחובות, לא ללכת לעבודה, והכל בגלל מעט שלג. כל המדינה

משותקת. אוטו של ברמן עבר על ידינו, וכולם קפצו עם סלים, קונים שמונה

עשרה ככרות, ח"י, ח"י כדי שלא תמות. ראיתי שמוכרים שקים של תפוחי אדמה

בגלל עשרים סנטימטרים שלג. פרצו את המכולת, הוריקו אותה, פיקוח נפשות!!

וברדיו כל רגע, מטה חירום, מטה חירום. הילדים הולכים לעשות בובות משלג,

והעירייה במטה חירום כל הלילה. אני הייתי באמריקה שם היה מטר שלג והכל

כרגיל.

יכלו המצרים לומר, לא היתה לנו רגע אחד של מנוחה כדי לראות את האמת! לכן

לפני מכת בכורות, לפני שהטביע אותם בים, עשה אותם שלושה ימים חולים עם

שפעת קשה, מכת חושך. ולא זזו איש מתחתיו –מדגישה התורה, כדי שלא תגידו

שהייתם עסוקים ולא היה לכם זמן לחשוב. כשאת נמצאת לבד בחושך יש יותר מידי

זמן לחשוב.

בחמש מכות הראשונות ה' לא הקשה את ליבו של פרעה, רק בחמש השניות. ומדוע?

כשמראים לאדם נס אז הוא מוכרח לחזור בתשובה, וכך אין לו בחירה חופשית.

לכן כאשר ה' מביא לאדם נס הוא גם מקשה את ליבו וכך הבחירה שווה, יצר הרע

ויצר הטוב הם באותו דרגה.

עוד דבר אומר לכם להראות עד כמה ה' רחמן. משה רבינו בא לפרעה ואומר לו,

שלח את עמ"י כי אנחנו עובדים ה' באחד המקומות במדבר. ומבקש משה לצאת

ל"דרך שלושה ימים". ובאמת רצו בנ"י לצאת לתמיד, איך משה שיקר לפרעה? והרי

התורה מצווה אותנו לא לשקר. יכל משה להגיד לפרעה דוגרי, אחרי מאתיים ועשר

שנים שאנחנו משרתים אותך בחינם, אנחנו רוצים עכשיו ללכת לתמיד. בא הקב"ה

ואומר לו, דרך שלושת ימים ונחזור מהר. מדוע? הקב"ה ידע שיהיה מאד קשה

לפרעה לתת לעם שלם עבדים לעזוב, זה נסיון קשה בשבילו. רצה להקל מעליו את

הניסיון, שייתן להם לצאת וכך הוא לא ילך לאיבוד הוא וממלכתו. כדי להקל

עליו את הניסיון ולגרום לו לתת להם ללכת, אמר לו, פרעה, אתה יודע מה,

לשלוח עם שלם של עבדים זה קשה, לכן תן להם ללכת רק לשלושה ימים. אם היה

נותן להם שלושה ימים היו הולכים, וכך הוא היה ניצל. ה' רצה להציל אותו.

פרעה אומר, חטאתי הפעם, ה' הוא צדיק, ואני ועמי הרשעים. ואח"כ עוד פעם.

איך זה? מה קרה? אומר הרמב"ן, פרעה זה יצר הרע [חוץ מפרעה האמיתי], לכל

אדם יש פרעה קטן בלב. "וירא פרעה כי היתה הרווחה ויכבד את ליבו" –הרבה

פעמים כשאת לא מרגישה טוב, כשלא טוב את אומרת, אוי, אני באמת לא בסדר,

אני צריכה להתפלל כל יום, אני צריכה לא לכעוס, להיות צדיקה, ואת מקבלת

עליך ומבינה שכל העולם הוא הבל הבלים. ולמחרת כשהכל בסדר, וירא פרעה כי

היתה הרווחה ויכבד את ליבו.

פעם אחת הייתי בלוויה בגבעת שאול ושם היו כמה אנשים בר מינן חילונים.

ובלוויה אנחנו רואים כיצד חופרים בור בעומק של שני מטר, זורקים את גופת

הנפטר, משאירים אותו לבד, והתולעים למטה שמחים, עושים מסיבה. רואים שהכל

שטויות, מה נשאר מהבן אדם? מכסים אותו בבלוקים שלא יברח, והולכים. בלוויה

היו שני פקידים בכירים, חילונים, עומדים על יד הגופה ואני עומד על ידם.

אני שומע אחד לחברו, תראה מה לקח איתו, סוף כל האדם. והשני מסכים איתו,

נכון העולם הוא שטויות. כשפנינו לחזור הציעו לי לסוע עימם ברכבם לכיוון

שהייתי צריך, נסעתי איתם. רציתי לראות כמה זמן ההתעוררות הזאת תשאר אצלם.

איך שהגיעו לקינג ג'ורג' נכנסו לקפה אלנבי כדי לשכוח מהלוויה. הזמינו,

תביא לנו גלידה עם מילק שייק, גלידה עם כל הצבעים. היית עכשיו בלוויה

ואמרת שהכל שטויות?!

אנשים שוכחים מהר מאד. לפעמים רואים אדם שנשבע לקבל עליו קבלות ודברים,

אך כש"וירא כי היתה הרווחה ויכבד את ליבו". כשאדם חולה הוא מתחיל לבכות

ולהתפלל להקב"ה מכל הלב, מכל הלב. כמה תאווה יכולה לעוור את דעתו של

האדם.

ירבעם בן נבט חטא והחטיא את הרבים בגלל קצת תאווה של כבוד. בא הנביא ואמר

לו שיקום אדם שיזבח את כל עצמותיהם של נביאי השקר. ירבעם בן נבט הרים את

ידו להכות את הנביא "ותיבש יד ירבעם" –היד התייבשה ולא יכל להזיזה. ירבעם

ראה נס גלוי! ולא חוזר בתשובה. הלך לנביאי הבעל שירפאו את ידו –ולא עזרו

לו, הלך לפרופסורים –ולא עזר, אמרו לו, צריך להוריד את היד לפני שתתפשט

המחלה גם לראשך. פנה ירבעם לנביא ה' ואומר לו, תתפלל אל ה' אלוקיך [שלך]

שירפא לי את היד. ירבעם יודע שלה' יש כח והוא לא חוזר בתשובה. והנביא

מתפלל לה' שירפא את ידו של ירבעם, ויד ירבעם התרפאה. נו, תחזור בתשובה.

אך ירבעם נשאר אותו דבר, אותו ירבעם בן נבט עד שאיבד את עולמו.

אדם יכול לראות נס גלוי ולהישאר ירבעם בן נבט.

נבוזראדן, שר הצבא, שר הטבחים, שהרג בזמן החורבן אלפי יהודים, כשהוא בא

לירושלים  הוא ראה בשטח של בית המקדש, דם רותח, מבעבע. מה אכפת לך באמצע

מלחמה. לא, הוא מחפש את האמת. הוא קרא ליהודים שנשארו ושאל אותם מה זה

הדם הזה, אמרו לו זה דם של קורבנות. הם שיקרו. כי הם פחדו להגיד לו שהם

הרגו  את זכריה הנביא שהיה מוכיח אותם. אמר להם תקריבו עכשיו קורבן, אני

רוצה לראות שהוא ירתח. שחטו קורבן לא רתח. ראה כך, אמר להם תגידו לי את

האמת ולא אהרוג את כולכם. גילו לו. אמר להם אני אפצה אותו. הלך והביא את

כל ילדי ישראל ושחט אותם על הדם שלו. כדי שהדם ירגע. אבל הוא לא נרגע.

הביא את כל גדולי ישראל שחט שם, הדם לא נרגע. אלפים רבבות. עד שבסוף הוא

אומר, זכריה, זכריה, טובים שבהם הרגתי. רצונך שאהרוג את כולם? מיד הדם של

זכריה פסק מלרתוח. נבוזראדן ראה את הנס הזה, התחיל לפחד על עצמו. אמר ומה

הם שהרגו נביא אחד, היו צריכים לשלפ כ"כ הרבה, אני שהרגתי אלפים, מה מחכה

לי בגהנם. קם הוריד בסתר את המדים של הרמטכ"ל ולבש בגדים של שבוי יהודי,

הלך איתם לגלות, התגייר וחזר בתשובה. מיד שם כיפה וטלית קטן. ואמרת

הגמרא, מבני בניו של נבוזראדן, ישבו ולמדו תורה בבני ברק. גידל את הנכדים

שלו בישיבות . כשאני קורא את הגמרא הזאת אני תמיד מתפעל. זה לא קונץ כשאת

חוזרת בתשובה. מה את מפסידה? רמטכ"ל שיא התהילה. שיא הכבוד. וכ"ככ הרבה

רחוק. זכה שהנכדים שלו ישבו בלשכת הגזית, גדולי ישראל. נבוזראדן החליף את

בגדיו ממדים של רמטכ"ל למדים של שבוי. וכאן מבקשים, ממדים של שבויה למדים

של שרה אימנו. להקריב קצת בשביל התורה הקדושה.

משה רבינו בא לה' ואומר לו "ה' למה הרעות לעם הזה ולמה זה שלחתני, ומאז

באתי לדבר בשמך הרע לעם הזה והצל לא הצלת את עמך. ויאמר ה' אל משה, אתה

תראה אשר אעשה לפרעה כי ביד חזקה ישלכם וביד חזקה יגרשם מארצו". ובפגישה

הבאה נגלה ה' אל משה ואמר לו, אני ה'. מהי תשובתו של ה' במילים "אני ה'"?

משה ראה את עמ"י כל כך בצער, כל כך סובלים, ומרוב צער בא להקב"ה ואמר לו,

הצל לא הצלת את עמך. אמר לו הקב"ה, אני י.ה.ו.ה –לשון רחמים. אמר לו ה',

אם יש לך קצת רחמים זה ממני שאני אב הרחמים. אם יש קצת רחמים בעולם, זה

קצת ממני.

זה צריך ללמד אותנו. כל מטרתם של עשרת המכות היא "למען תדע כי אין כה'

אלוקינו", להראות את אלוקותו, שליטתו, הנהגתו של הקב"ה בבריאה כולה. דם,

צפרדע, כינים –היו בארץ להראות שה' שולט בארץ. ערוב, דבר, שחין –באדם.

מכת בכורות –בנשמות. ברד, ארבה –בשמים.

הרמב"ן כותב בסוף פרשת בא דבר נורא, מבהיל. הרבה פעמים את פולטת פליטת פה

"במקרה פגשתי, במקרה…". אומר הרמב"ן, ואין לאדם חלק בתורת ישראל אם לא

נאמין שכל מקרינו ניסים נסתרים מהבורא יתברך. דבר קטן שקורה לך בחיים,

לפעמים את מתרגזת, צועקת, כועסת, זה לא מקרה. במקום לצעוק ולהתרגז צריך

להסתכל מה ה' רוצה לומר לך במקרה הזה. מה הקב"ה רוצה לומר לך בפגיעה קטנה

שפגעו בך, מה הקב"ה רוצה לומר לך במכה הקטנה שקבלת.

מספרים על ר' ישראל מסלנט שפעם הצטנן. יום שלם היה סגור בחדרו חושב. מה

הוא פחד? כתוב "צינים ופחים בדרך עיקש" –אם אדם עיקש וחוזר על חטאו שוב

פעם הוא מקבל הצטננות. כל היום ישב ר' ישראל סגור בחדרו לחשוב איזה חטא

הוא חטא. רק בערב הוא נרגע, למה? לא מצא שום דבר. אמר, כנראה שהצטננתי

בגלל שלא לבשתי סוודר. תראו איך אדם יכול להיות שלם, לחפש יום שלם. אנחנו

לא צריכים לחפש יום שלם, לא צריכים לחפש בכלל, החטאים לבד צצים.

אדם שירגיל את עצמו לראות בכל מקרה את יד ה', ה' יתברך יראה לו. הגמרא

שואלת, עד כמה הם ייסורים? אומרת הגמרא, אם אדם מכניס את ידו לכיס כדי

להוציא כרטיסיה, ובמקום כרטיסיה יוצאת לו מעטפה. זה עונש משמים, אילו הם

ייסורים. אם בא להוציא שקל ויצאו לו שני שקלים, אילו ייסורים. למה הגמרא

אומרת לנו שאילו הם ייסורים, מה איכפת לנו? לומר לנו, אם זה קרה לך תפשפש

במעשיך למה זה קרה, כי על פי הטבע כשאתה מכניס את ידך להוציא שקל צריך

לצאת שקל. לפעמים את הולכת ברוח ונופל לך הארנק –ייסורים. קנית שמלה ויש

בה דפקט –כנראה שאתמול עשית מצווה עם דפקט.

את לא רוצה שמלה עם דפקט, חולצה עם דפקט, ילד עם דפקט ח"ו, כך ה' יתברך

לא רוצה בני אדם עם דפקטים, מצוות עם דפקטים. אם את כבר מברכת אז כמו

שצריך, כבר את מתפללת אז כמו שצריך, כבר את מדברת כמו שצריך. כל מצווה

שאת עושה לעשותה בשלמות. ואם נתבונן בכל דבר שאנחנו עושים ונשתדל לעשות

אותם בשלמות, הקב"ה יעזור לנו לעשותם בשלמות ולהגיע בשלמות במהרה.