סוד קיום עם ישראל

 עם ישראל, אז הם יחזיקו מעמד באבי אבות הטומאה. מה עשה? לקח

את השבט החזק ביותר "ואת יהודה שלח לפניו להורות לפניו גושנה". מה זה

גושנה? יעקב אבינו פחד. הקב"ה נגלה אליו. "ויאמר ישראל לאלוקים במראות

הלילה". למה התורה מדגישה במראות הלילה? אצל אברהם אבינו, כשה' נגלה

אליו, לא כתוב 'במראות הלילה'.  לא כתוב מתי זה היה. אצל יצחק אבינו נגל

אליו אלוקים. אבל לא כתוב במראות הלילה. אצל יעקב אבינו כתוב "ויאמר ה'

אל ישראל במראות הלילה". שימו לב. תמיד כשהקב"ה נגלה ליעקב. זה היה

במראות הלילה.

ויצא יעקב מבאר שבע. החלום עם הסולם. בלילה. תמיד בלילה. המלאך בא

והתקוטט איתו בלילה. 'קם עלה בית אל'. זה היה בלילה. שיגיד לו עלה בית

אל. למה אומר לו קום? כל הגילויים של יעקב אבינו היו בלילה. למה? כי יעקב

אבינו מסמל את עם ישראל. השבטים.

יעקב אבינו ירד לגלות. יעקב אבינו מסמל את חיי היסורים והניסיונות הקשים

שעם ישראל יעבור בלילה. הלילה מסמל את העולם הזה. החושך. הגלות. התוהו

ובוהו. וחושך על פני תהום. וירא אלוקים לישראל. לא כתוב ליעקב. לרמוז לעם

ישראל. במראות הלילה. במאורעות . מה הכוונה? צרות. ניסיונות. וירא אלוקים

לישראל במאורעות הלילה.

מה הקב"ה אמר ליעקב? אל תירא יעקב. למה אמר לו את זה? הוא רואה שיעקב

אבינו פוחד. שילכו לגלות. יטבעו. יתבוללו. לא ישאר זכר. אמר לו הקב"ה.

'אנכי ארד עמך מצרימה'. 'ואנכי אעלך גם עלה'. אני אלך איתך. אני אשאר

איתם. ואני אחזור איתם בחזרה. ובכל זאת יעקב אבינו לא רגוע. מה יהיה עם

עם ישראל. צריכים לעשות השתדלות. אפילו שיש לו הבטחות מהקב"ה. תפילות לא

מספיק.

שהבן יהיה צדיק. אם יש לאשה פסל בבית. וטלויזיה בבית. והיא מתפללתת וקורא

תהילים שהבן יהיה צדיק. הוא יהיה רשע. זה לא מועיל. אשה נותנת לבן שלה

מסמרים לבלוע ומתפללת שהבו שלה יהיה בריא. הוא לא יהיה בריא. יהיה לו

אולקוס. מתפללת ונותנת לו מסמרים לבלוע.

יעקב אבינו. הקב"ה הבטיח לו. אני ארד איתך מצרימה. ואנכי אעלך גם עלה. לא

נרגע. צריך לעשות השתדלות. כל מה שהוא יכול.  הוא שלח את יהודה לפניו

גושנה.

מדוע כתוב גושנה ולא מצרים? אמר יעקב ליהודה, תמצא לי מקום שנוכל לחיות

לבד. לא על יד חילונים, לא על יד גויים, בחברה טובה, באווירה טובה, לשמור

עליהם, על הקדושה שלהם, על הצביון היהודי הטהור והקדוש.

כתוב על יוסף הצדיק, ואת כל מצרים העביר להרים מקצה גבול מצרים עד קצהה

–לקח את תושבי אלכסנדריה ושם אותם בקהיר, את תושבי קהיר בדמנהור וכו'.

ארבעים מיליון מצרים מסתובבים על חמורים, עוברים דירות. למה עשה כך?

אז כל הזמן היה לי פשט, כדי לא לבייש את החיים שלו. עם ישראל הגיעו

חדשים, מה יגידו להם? עולים חדשים. אז כתוב בגמרא, לכבוד אחיו, כדי שלא

ירגישו רגשי נחיתות, העביר את כל המצרים מעיר לעיר, וכך כולם היו עולים

חדשים.

אבל חשבתי השבוע, כמה זה אמת! יוסף העביר את כל המצרים כדי לרוקן את ארץ

גושן מכל גוי. כדי שעם ישראל יגיעו לשם, ויהיו שם רק שומרי תורה ומצוות.

לגושן לא החזיר אף אחד, השאיר את גושן לעם ישראל. זאת הסיבה. יוסף רצה

לבנות מסגרת מתאימה לעם ישראל שיחזיקו מעמד לדורות עולם. להורות גושנה

–לבנות בית תלמוד שתצא משם הוראה לעם ישראל. ורב אחר אומר, לבנות לו בית.

לבנות בית או לבנות בית תלמוד? אמרתי, זה לא סותר. האדם מקבל חינוך

בתלמוד תורה ובבית. הבית הוא תלמוד תורה. זה מה שהדאיג את יעקב אבינו,

ובזכות זה החזיקו מעמד במשך מאתיים ועשר שנים. אחרת לא היו מחזיקים מעמד.

הרוסים מסכנים ברוסיה, במשך עשרות שנים נשארו שם ולא נשאר זכר מהם, קשה

לראות שהם יהודים. באים אלי זוגות, הבעל גוי, האימא יהודיה, האבא גוי…לא

יודעים כלום, מסכנים! וזה קרה תוך כמה שנים, אז איך יהודים יחזיקו מעמד

מאות שנים במצרים בלי התורה שלנו?!

יראת שמים טהורה עומדת לעד –אם רוצים שהיראת שמים של הילדים תעמוד לעד,

תחזיק מעמד עד סוף הדורות, זה רק אם היא טהורה. בלי טלוויזיה, בלי

עיתונים, בלי רדיו ושירים, טהורה. אם היראת ה' היא עם טומאה, היא לא

עומדת אלא בורחת לעד, לא נשאר זכר מזה.

זה מה שהדאיג את יעקב אבינו שכולו תורה.

עוד יותר דבר נפלא. כשמגיעים האחים אל יוסף, העביר יוסף את כל העם להרים.

כשבאו המצרים ואמרו ליוסף, אין לנו כסף, תביא לנו תבואה. אמר להם, תביאו

את המקנה. אמרו לו, אין לנו, הבאנו הכל. תביאו את האדמה שלכם, וקנה את

אדמתם. כתוב בתורה שרק את אדמת הכהנים לא קנה. אני חשבתי, מדוע התורה

רוצה לומר לנו בזה?

אמרתי, והייתם לי ממלכת כוהנים וגוי קדוש –אנחנו כהנים. יוסף הצדיק נתן

לבני ישראל את ארץ גושן, אבל אולי בעוד כמה שנים יבוא מלך רשע ויוציא

אותם משם, יגיד, כל האדמה לפרעה, זה קרקע המדינה. לכן כתוב "וישם אותה

חוק במצרים" –יוסף עשה חוק, איזה חוק? אדמת הכוהנים לא קנה. הוא לא קנה

את אדמת כהני הדת, הקרקע שלהם ולא של פרעה. גם כהני הדת של הגויים, מדוע?

כי הם הצילו אותו אצל פוטיפר. כשפוטיפר רצה להורגו, הלך פוטיפר לכהנים

ושאל אותם, האם היא צודקת? אמרו לו, לא, היא משקרת עליך. בשכר זה, כתב את

הקרקע על שמם, וכן את אדמת הכהנים –שבט לוי כתב על שמם, בחוקת מצרים.

וזאת כדי ששום מלך לא יוכל להוציא אותם מאותה מסגרת של ברזל, טהורה

וקדושה, שתשאר לעד. לכן התורה מדגישה, ואדמת הכהנים לא קנה וישם אותה

יוסף לחוק במצרים. שלא יוכלו לשנות את החוק הזה.

דבר נוסף רבותי היקרים. אחרי שהרבה שנים אחי יוסף לא ראו אותו. יוסף

התוודע אל אחיו. התרגשו. אמר להם 'אני יוסף!' – התעלפו. מתו. בא מלאך

והחיה אותם. למה הם פחדו? יוסף הוא הכי צעיר. הם עשרה. אריות. למה הם

פחדו? אלא, הם מתו מבושה. אמר רב אבא בר ברדלא, אוי לנו מיום הדין. אוי

לנו מיום הדין, אוי לנו מיום התוכחה.

אומרת הגמרא, יוסף הצדיק היה האח הקטן שבשבטים. והם עשרה. ולא יכלו לענות

מפניו. הם מתו מבושה. מפחד. כשיבוא הקב"ה ויגיד לנו, אני ה'. לא מה שחשבת

או דמיינת. אני ה'. איפה נמות מבושה. מה הכוונה? אומר רב אבא, כשיבוא

הקב"ה ויוכיח כל אחד ואחד לפי מה שהוא. כך כתוב. מה הכוונה שהוא יוכיח כל

אחד ואחד לפי מה שהוא?

מה עושה היצר הרע. לפעמים היצר הרע אומר לאדם. אתה עייף. תישן עוד שעה

ועוד שעה. הדלת תיסוב על צירה והעצל על מיטתו.  כמו שאין טעם בדלת איפה

שהיא עומדת, כך אין טעם בעצל שישן במיטה. רבותי היקרים. היצר מפתה את

האדם. משכנע אותו שהוא חולה. תאמין לי אתה הולך למות. אתה רוצה הוכחה-

תזמין אמבולנס. היצר כל הזמן מפתה אותו. שורף לו את הנשמה. שורף לו את

החיים. אוי לנו מיום התוכחה. כשיבוא הקב"ה ויוכיח כל אחד לפי מה שהוא. מה

הכוונה? הוא ישאל אותו למה לא קמת לתפילה? הוא יגיד, הייתי עייף מת. היה

קר. לא ישנתי כל הלילה. הוא יגיד לו אתה שקרן. אתה נוכל. כשהיית צריך

לנסוע לטיול. טיול. נסעו לבניאס. קמת בחמש. שמת שעון מעורר. קפצת כמו

טיל. בלי להעיר אותך. מה קרה? טיול.

לפעמים את מרגישה עייפה מתה. אני לא יכולה ללכת לשיעור. אמרו ברדיו שיהיה

כפור. קרה. והיצר הרע הסכים איתו. כדאי לישון מוקדם. זה עושה אוירה של

אדים בחלון. ובשכל. אז למה למחרת כשהיה הופעה של פרחחי לונדון קמת? פרחחי

מיאמי. לא יודע . כל מיני פרחחים מתחילים לשיר. קמת! היתה הצגה. הצגת

'הדממה'. משהו. למה הלכת?

כשיבוא הקב"ה ויוכיח כל אחד לפי מה שהוא. אני זוכר היה אחד. בחור דתי.

ירא שמים. פחות או יותר. והייתי מדבר איתו שיקום להתפלל. בשעה רבע לשבע.

שבע. והוא ישן. עייף מת. יש כאלה נולדים כך. נולדים מתים מעייפות. שכנע

אותי שהוא הולך למות. אח"כ, יום אחד, לא עלינו ולא עליכם, התגייס לצבא.

והוא היה מספר לפי תומו, איך שהוא קם. ישנים בשתיים. קמים בארבע. ישנו

שעתיים –שלוש שעות. אמרתי לו, תשמע טוב איך שהיצר ישב עליך כל החיים. כל

הזמן כשבקשתי לך לקום בשבע להתפלל, היית עייף. שמה לישון שעתיים זה בסדר.

איפה כבוד ה'? איפה הקב"ה? איפה כבוד ה' יתברך?

האם באותה התלהבות שאשה אופה עוגה היא מתפללת? באות התלהבות שאת מודדת

שמלה. 'זה לא בדיוק'. גם את לא בדיוק. ותפילת עמידה שאמרת היא בדיוק? לא.

גם לא בדיוק. לא, לא ,הכפתור לא מתאים. צריך להתאים את הכפתור לשמלה.

ולשכל. איפה התפילות שלנו?זה לא מתאים. לא מתאים. לא מתאים.

זה מה שאומר רב אבא. כשיבוא הקב"ה ויוכיח כל אחד לפי מה שהוא. איפה כבוד

ה'? אומר הקב"ה אם אב אני איה כבודי. אם אדון אני איה מוראי. לא פוחדים.

אין לנו כבוד ה'.

יוסף הצדיק אומר לאחים שלו. אחים יקרים. תעלו לארץ. לאבא שלי. והוא מזהיר

אותם. "אל תרגזו בדרך". למה שיתרגזו? די. נגמר. שכחנו. אמר רב אליעזר, מה

זה 'אל תרגזו בדרך'. שימו לב מה זה השבטים. מלאכים. אריות. אמר יוסף

לאחיו. אל תתעסקו בדבר הלכה. כשאתם הולכים, אל תלמדו תורה. למה? שמא תרגז

עליכם הדרך. פירש רש"י, אתם תתבלבלו בדרך. זה יגיד קושיה, זה תירוץ. ואבא

מחכה. חבל על כל רגע.

יוסף הצדיק ידע מה זה שבטים. ידע מה זה קדושי עליון. שכל החיים שלהם

תורה. כל המהות שלהם תורה. בדרך. במדבר. על חמורים. כל כך קשה ללמוד. קשה

ללמוד בספה, בסלון. יוסף הצדיק ידע. הוא הכיר את אחיו. הוא הכיר את

החינוך שאבא שלו נתן להם. שכל תכלית החיים זה תורה. כל קיום עם ישראל

תלוי בלימוד התורה. הוא ידע. הוא הכיר את האופי שלהם. אמר כשילכו, הם לא

ידברו עלי. הם ילמדו תורה. והם עלולים להיות שקועים כל כך. יטעו בדרך.

ויאחרו להודיע לאבא את הבשורה שאני חי. אל תרגזו בדרך. אל תתרגזו בדבר

הלכה.

 שואלת הגמרא. אין היא! זה לא נכון. מה הוא אומר להם שלא ללמוד בדרך? הרי

אסור ללכת בדרך בלי תורה. אמר רב ברכיה, שני תלמידי חכמים הולכים בדרך

ואין בניהם דברי תורה, ראויים להשרף באש. מצד הדין צריכה לבוא אש ולשרוף

אותם. אם אדם יודע שלימוד התורה זה ענין של קיום. של חיים ומוות, הוא לא

מנתק את עצמו מהתורה.

אני הייתי פעם בבית חולים. ויש את אלה שמחוברים לצינור אינפוזיה. והוא

הולך עם זה לכל מקום. לחדר אוכל. לכל מקום. רציתי לנתק לו את זה. לא! הוא

ימות. בלי זה הוא יכול למות. אם אדם מבין שבלי תורה- הוא מת. שבלי תור

אין לו קיום. לכל מקום שהוא הולך הוא עם התורה.

אז הגמרא שואלת, לפי זה, איך יוסף הצדיק אמר להם לא ללמוד בדרך? וכתוב

אין בניהם דברי תורה. אפילו כל אחד לומד לבד זה לא מספיק. לפעמים את מחכה

בקופ"ח. ומרוב שאת מחכה,  את נהיית חולה. צריכים לחכות בתור למזכירות.

אחרי זה לרופא. אחרי זה הרופא בהפסקת תה. אחרי זה הרופא בדיוק יצא

לחופשה. אחרי זה תור לתרופות. ובדיוק אין את התרופה הזאת. נותנים לך פתק

ללכת לקופ"ח אחר. את מתייאשת. התחרטת שנהיית חולה. כמה טוב היה אם במקום

לשרוף שעה, היית מוציאה ספר תהילים לקרוא לכבוד הקב"ה.

מה הכוונה, אחים יקרים, שראויין להשרף באש? היות וכל תכלית החיים זאת

התורה. סוד קיום החיים זה התורה. אם הם לא לומדים תורה, אין להם מה

שיקיים אותם. הוציאו את האינפוזיה. הוציאו את החמצן. יכולים כל רגע למות.

במה חשד יוסף הצדיק את אחיו? לא שילמדו. שיתעמקו כל כך, עד שיטעו בדרך.

התורה זרמה בדם שלהם. ידעו שזה קיום האדם. לא הבית ולא הדירה. אנחנו

שקועים בכל כך הרבה שטויות. איזה שטויות. אוי לנו מיום הדין. אוי לנו

מיום הדין, רבותי, על מה אנחנו מוציאים את החיים?

אשה שבאה לקנות שטיח, לדוגמא. היא שואלת: 'כמה זה עולה?' היא לא צריכה

לשאול כמה זה עולה. זה לא עולה 1000$. זה עולה חודשיים חיים. להרוויח

1000$ זה לוקח חודש- חודשיים. היא צריכה להבין. כשהיא קונה שטיח, זה

חודשיים חיים. מקרר- חודש וחצי חיים. נעליים- שבועיים וחצי חיים. אנחנו

קונים כל דבר עם החיים.

הגמרא אומר  על אביי. לפני שהוא מת הוא התחיל לבכות.  אמר את הפסוק

"ועזבו לאחרים חילם" על עצמו. כלומר השאיר את רכושו לאחרים. איזה רכוש?

סיר. מאבנים. פעם היו עושים סירים מבוץ ואבנים. אני ראיתי את זה. נו, אז

מה אם הוא השאיר סיר? מה הכוונה? שאם הוא השאיר את זה, כלומר, שהוא לא

צריך את זה, אז הוא בזבז על זה דקה מהחיים. הוא בכה על הדקה לא על הסיר.

את זה אדם צריך לדעת. הוא משלם בחיים. על זה אביי בכה.

אנחנו שוכחים את תכלית החיים. שוכחים את המטרה.

הקב"ה אומר לבני ישראל, כשהוא נתן את התורה. "ואתם הדבקים בה' אלוקיכם

חיים כולכם היום". רק אלה שדבקים בתורה, רק הם חיים. השאר מתים. הדרך

היחידה להיות חי, זה להיות דבוק בתורה. "החיים והמוות נתתי לפניך". למה

נקט החיים והמוות? היה אומר מצוות ועבירות. לא! זה לא עניין של מצוות.

אני לא דתי. אני לא דתיה. לא! חיים ומוות. במצוות יש חיים. בעבירות יש

מוות. "ובחרת בחיים" אומר הקב"ה. צריך לדעת את זה.

 יהושע יוצא למלחמה על יריחו. כתוב ביהושע "ויהי בהיות יהושע ביריחו". בא

מלאך עם חרב כדי להרוג אותו. שאל אותו יהושע מי אתה? "הלנו אתה אם

לצרינו". אמר לו אני מלאך ה' צבקות. אתמול לא הקרבתם קורבן התמיד. בגלל

המלחמה לכבוש את יריחו. ובלילה לא למדתם תורה.  אני הייתי אומר למלאך.

תסלח לי כבוד המלאך, מה יש לך? מלחמה! כל היום נלחמנו. טילים. סקדים.

חרבות. דם. עכשיו יש אסיפה בחדר מלחמה. ללימוד לקחים ותיכנון. כך הייתי

אומר למלאך. אתה טועה. אמר לו המלאך, הכל בידי ה'. שאל אותו על מה באת,

על ביטול קורבן התמיד או על ביטול תורה. מיד- "וילן יהושע בעמק"- בעומקה

של הלכה.

אפילו בזמן מלחמה. שכל היום הם נלחמו. אומר רש"י. סכנת מוות. אדם שהוא

בסכנת מוות הוא חושב איך לחיות. על אישתו והילדים. בא מלאך אומר לו. סכנת

מוות. ביטלתם בלילה תורה. אומר רש"י, ביום נלחמם- בלילה הייתם צריכים

ללמוד תורה.

אומרים חז"ל, איך יוסף הצדיק החזיק מעמד? בבור. אצל פוטיפר. מלך. כל מקום

שיוסף הצדיק היה הולך. היה שונה את פירקו. חוזר על התורה שלמד. ללמוד

תורה. להרבות תורה.

כשהיתה גזירה בפורים על עם ישראל. אז מה עשה מרדכי? עשה מקלטים? שם

מסיכות? כשמו מסיכות אב"כ, מתו יותר מהמסיכות, מאשרכ מתו מהטילים. אני

אמרתי, כששאלו אותי על המסיכות, אמרתי שימותו מהמסיכות יותר מהטילים. לא

יעזרו לא מסיכות ולא מכמי"ם ולא שטויות. "אם ה' לא ישמור עיר שווא שקד

שומר".

מרדכי הצדיק לא עשה מקלטים ולא ממ"ד ולא 'בלט'.. אלא הושיב את הילדים

וקרא איתם תהילים. בא המן הרש וראה את הילדים קוראים תהילים. שאל אותם מה

אתם לומדים? אמרו לו אנחנו לומדים על שני העומר. כמה זה עולה? שני גרוש.

אמר, שני העומר שלכם שווה יותר מעשרת אלפים כיכר כסף. ותלו אותו בסוף. כך

היה. להרבות תורה. להרבות תפילה. להרבות מצוות ומעשים טובים. זה יציל את

עם ישראל. הקב"ה צריך אנשים צדיקים. כל האסונות האלה זה לעורר אותנו

בתשובה. לחזק אותנו ביראת שמים. יכולים לשבת שעות ולדבר שטויות. שעות.

כתוב בפסוק "צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה". למה כמו תמר? למה כמו

ארז? הארז הזה. אפילו באים כל הרוחות שבעולם, לא מפילות אותו. התמר רואים

אותו מרחוק. במדבר יש תמר. אדם הולך רעב, צמא. לתמר יש צל. יש פירות

מתוקים. יש יופי. יש הדר. "צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה". אומרים

חז"ל, שהוא יכול לכל רוחות שבעולם. "כעץ שתול על מים ועל יובל ישלח

שורשיו". אפילו באות כל רוחות שבעולם אינן יכולות להזיזו ממקומו. זה אדם

גדול. זה אדם שלם. זה אדם צדיק. בכל הנסיבות.

אל תחכי ליום רגוע. לא לחכות ליום שליו. יהיה טוב. רק נגמור מהחתונה. רק

נגמור מזה. לא! לא לחכות לשום דבר. בכל הנסיבות צדיק כתמר יפרח. למה אין

כל רוחות שבעולם יכולות להזיזו ממקומו? כי "והיה כעץ שתול על מים". מה זה

מים? זה תורה.

אם אדם יונק מהתורה את החיות שלו. היא מגדלת אותו. אל תקרי בניך אלא

בוניך. התורה בונה את האדם. מעצבת את האישיות שלו. אדם שלומד תורה הוא

נבנה. לא אומרים לומד תורה, אלא בן תורה. התורה מולידה אותו. בונה אותו.

יוצרת אותו.

מסופר על ה'חתם סופר'. הוא נהיה גדול הדור. גדול וקדוש. בא אדם ושאל

אותו, מהו סוד הצלחתך בתורה? איך? איך נהית כזה גדול? אמר להם נהיתי

תלמיד חכם גדול בחמש דקות. שאל אותו איך נהית גדול בתורה בחמש דקות. השיב

לו ה'חתם סופר', את אותן ה'חמש דקות' היקרות שאנשים מבזבזים בחיים,

ניצלתי אותן עד תום. פה חמש דקות ופה עוד חמש דקות. זה עשה אותי תלמיד

חכם.

ר' משה פיינשטיין, כשהיה עולה לתורה. אז עד שעולה עוד מישהו ומברך ברכות

התורה, יש עוד דקה-שתים. הוא היה מבקש מאיזה תלמיד שיעלה אתו ספר משניות.

היה לומד עוד כמה משניות. ברגעים האלה. בדקות האלה. אם אדם מעריך את

התורה הקדושה, הוא לא מבזבז דקה.

דוד המלך אומר. כמה שזה אמת. דוד המלך אומר לקב"ה "מה אהבתי תורתך כל

היום היא שיחתי". הוא היה מלך. שר צבא. שר הביטחון. כל היום היא שיחתי.

ומתי הוא קם? ברבע לשמונה דוד המלך היה קם בחצות הלילה. "חצות לילה אקום

להודות לך על משפטי צדקך". הוא קם בחצות. וכל היום היא שיחתי. כל היום.

למה כל היום היא שיחתי? איך הוא הגיע לדרגה כזאת? בגלל מה אהבתי תורתך.

כל כך אהב את התורה. כל היום היא שיחתי. אם חסר ב'כל היום היא שיחתי'. אז

חסר ב'מה אהבתי תורתך'. חסר באהבה.

יעקב אבינו הבין שקיום עם ישראל תלוי בתורה. יוסף הבין. השבטים הבינו.

הגדולים הבינו. האר"י הקדוש, בגיל צעיר. אברך. היום קראתי עליו. אליהו

הנביא היה לומד אתו כל לילה. הוא גילה את סודות התורה והקבלה שלא הסבירו

אותם מעולם. מזמן ר' שמעון בר יוחאי. התלמיד שלו, ר' חיים ויטאל, שאל

אותו, איך זכית? אמר לו, אתה יודע איך אני זכיתי לכאלה גילויים של סודות

התורה. בזכות עמל התורה. בזכות המסירות נפש שלי. זכות שלמדתי תורה בעמל.

ביגיעה. במסירות נפש. הייתי לומד. ומשנן. ועמל. בזכות זה זכיתי להיות

האר"י הקדוש. הוא היה רואה מסוף העולם ועד סופו. הוא היה רואה בן אדם,

הוא היה יודע מאיפה הוא. מאדם הראשון. איזה גלגול הוא. איזה גלגולים הוא

עבר. הכל.

"יראת ה' טהורה עומדת לעד". כשיש יראת ה' טהורה. חסר לנו בעמל התורה.

במסירות נפש בלימוד התורה. חסר לנו ב' מה אהבתי תורתך', לכן לא 'כל היום

היא שיחתי'. לא ללמוד קצת. כמו שאחד יש לו חוג. אז הוא לומד חוג לתורה.

לא. 'כל היום היא שיחתי'. כמו שאדם לא יכול בלי חמצן.

למה הגמרא אומרת, שהתורה נמשלה למים. "הוי כל צמא לכו למים". למה התורה

נמשלה למים? ראיתם פעם דג שמוציאים אותו מהמים? מיד מפרפר ומת. כך אדם

צריך להרגיש. אין מים אלא תורה.

צריך לדעת. סוד קיומנו הניצחי. סוד אושרנו הבלעדי. אין דרך אחרת. שיהיה

טוב לנו. שנהיה מאושרים. אין עוד דרכים. אין. הגמרא אומרת, במסכת ברכות

ס"א, 'התרפית ביום צרה צר כוחך'. אם אדם לומד תורה בריפיון. מתפלל

בריפיון. מברך בריפיון. ביום צרה, ה' ישמור, צר כוחך. גם בשמים יענו לך

בריפיון. עד שיענו לך זה יהיה אבוד. כך כתוב בגמרא. כל המתרפה עצמו מדברי

תורה, אין לו כח לעמוד בעת צרה. "עת צרה היא ליעקב וממנה יוושע".

בואו כולנו נתחזק מהיום. כל ברכה שתהיה בשלמות. כל תפילה עם דמעות על עם

ישראל. להתחזק בלימוד התורה הקדושה כמה שאפשר. אנו וזרענו וזרע זרעינו.

כשהקב"ה יראה שזה סוד קיומינו. שבלי זה – זה מוות.

עתניאל בן קנז אמר לקב"ה, אם אתה נותן לי תורה. ושיצר הרע לא יסגר אותי.

וחברותו טובים. וחברים טובים. ושאני אהיה עמל טוב בתורה. אם לא- אני הולך

לנסיסי לשאול- אומר רש"י, אני מת מרוב צער. אם אתה לא נותן לי חברים

טובים. ותפתח את ליבי בתורה. ושיצר הרע יעזוב אותי, אני מת מרוב צער. מיד

"ויבא אלוקים אשר שאל". מיד ה' נתן לו. למה? הקב"ה ראה. שעתניאל. למה

קוראים לו עתניאל? שה' ענה לו. שענאו אל. הקב"ה ראה שאצלו לימוד התורה זה

שאלה של חיים ומוות. זה שאלה של קיום. מיד נתן לו.

אם הקב"ה יהיה משוכנע אצל כל אדם, שלימוד התורה זה שאלה של קיום. זה שאלה

של חיים. זה חמצן.  מיד- הקב"ה יתן לו את אור התורה. שיהיה טוב לו. באושר

לעד. בעולם הזה ובעולם הבא. אמן.